סמכות ביהמ"ש להורות על העברת חלק בעיזבון עפ"י צו ירושה שניתן באורוגוואי

ההליך

1.             השאלה הניצבת בבסיס החלטה זו, הינה, האם, במסגרת בקשה למתן הוראות בעניין אופן חלוקת עיזבון מנוחה אשר צו לקיום צוואתה ניתן בישראל, יכול בית משפט זה להורות, כי, חלקה של זוכה אשר הלכה לעולמה בעיזבון, יעבור למי שהינה יורשת של הזוכה על פי צו ירושה שניתן במדינת אורוגוואי; או שמא תנאי למתן הוראות כאמור הוא כי יינתן צו ירושה בעניין עיזבון הזוכה בישראל ואין להסתפק לצורך זה בצו אשר ניתן זה מכבר במדינת אורוגוואי.

2.             הרקע העובדתי הרלבנטי להכרעה בבקשה הוא כדלקמן:

2.1.               הגב' ז.ש. ז"ל (להלן - "המנוחה") נפטרה ביום 28.1.06, כשמקום מושבה היה ברמת גן.

2.2.               המנוחה הותירה אחריה צוואה מיום 17.11.97, בה הורתה כי עיזבונה יחולק בין שלוש קרובות משפחתה.

2.3.               בצו שניתן על ידי בית משפט זה (כב' סגן הנשיא השופט י' שנהב) ביום 4.9.06, מונה המבקש כמנהל עיזבון זמני לעיזבון המנוחה.

2.4.               ביום 23.1.07 ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה בתל אביב צו לקיום צוואת המנוחה. בצו נקבע, כי, חלקה של אחת משלוש הזוכות על פי הצוואה, הגב' ס.פ. ז"ל, אשר נפטרה לפני המנוחה כשמקום מושבה באורוגוואי, עובר לשתי בנותיה - הגב' ס.פ.ש. והגב' א.י.פ.ש. - בחלקים שווים ביניהן.

2.5.               ביום 20.12.2006 נפטרה הגב' א.י.פ.ש. ז"ל (להלן - "הזוכה").

2.6.               בעת פטירתה היתה הזוכה אזרחית ותושבת אורוגוואי. ביום 12.6.2008 ניתן במדינת אורוגוואי צו ירושה בעניין עיזבון הגב' א.י.פ.ש., על פיו יורשת אחותה, הגב' ס.פ.ש. (להלן - "האחות"), את עיזבונה במלואו.

2.7.               ביום 14.8.08 הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה למתן הוראות, היא הבקשה נשוא החלטה זו, בה ביקש כי בית המשפט יאשר לו להעביר את חלקה של הזוכה בעיזבון המנוחה, ליורשתה, אחותה. לבקשה צורף עותק מאושר על ידי קונסול ישראל במונטבידאו, אורוגוואי, של צו הירושה שניתן בעניין עיזבון הזוכה, וכן צורף תרגומו של צו הירושה לאנגלית, מאומת על ידי הקונסול.

2.8.               ביום 26.10.08 הודיע המשיב, בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי, על כוונתו להתערב בהליכים הנוגעים בבקשה. בהודעתו טען המשיב, כי טרם חלוקת החלק בעיזבון המנוחה השייך לזוכה, יש לפעול להוצאת צו ירושה אחריה, בישראל.

טענות הצדדים

3.             לטענת המבקש, יש להסתפק בצו הירושה שניתן במדינת אורוגוואי, מקום מושבה של הזוכה במועד פטירתה. לתמיכה בעמדתו הפנה המבקש אל פסק הדין שניתן בע"א 297/91 ניסמן נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד מו (3) 688 (1992), המלמד, לטענתו, כי הדרישה לצו ירושה אחר היורש שנפטר אינה בירוקרטית, כי אם נועדה בכדי שיהיה בפני בית המשפט מסמך רשמי לגבי זהות הזכאי לרשת את היורש שנפטר. לטענתו, הואיל וממילא על עיזבון הזוכה שנפטרה חל דין מקום מושבה, קרי, דין מדינת אורוגוואי, אף אם יינתן צו ירושה במדינת ישראל, יהא צו זה זהה לצו שניתן זה מכבר במדינת אורוגוואי. לטענתו, לכל היותר, יש לדרוש כי תוגש לבית המשפט בישראל, בקשה לאישור צו הירושה שניתן באורוגוואי, כפסק דין זר.

4.             לטענת המשיב, דרך המלך היא לפעול להוצאת צו ירושה אחר הזוכה שנפטרה, בישראל. לטענתו, בע"א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' איריס אגם , פ"ד מט   (1) 561 (1995) (להלן - "פסק דין אגם"), נפסק במפורש, כי בענייני ירושה לא ניתן לפעול דרך החוק לאכיפת פסקי חוץ, וכי יש להוציא צו ירושה בישראל.

דיון

5.             לאחר שבחנתי את טענות בעלי הדין וכן את הפסיקה הרלוונטית לשאלה נשוא החלטה זו, סבורני כי הדין עם המבקש, אף אם לא מהטעמים שנטענו על ידו.

6.             צו ירושה שניתן אחר הזוכה במדינת אורוגוואי, בהיותו פסק-דין זר, אינו יכול להיות בעל תוקף מיידי בישראל. מתן תוקף בישראל לפסק-דין שניתן על ידי ערכאה שיפוטית במדינה זרה, יכול להיעשות אך בהתאם להוראות חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958 (להלן - "חוק האכיפה").

ראה בעניין זה דברי כב' השופט מ' חשין ב פסק דין אגם , בעמוד 569:

"פסק דין שניתן במדינה חוצה-לישראל אינו בן-פועל בתוככי ישראל משל היה פסק-דין שנתן בית-משפט בישראל. רשויות ההוצאה לפועל לא תאכופנה אותו, ורשם המקרקעין לא יכיר בו ולא ירשום אותו במרשם המקרקעין. לעשותו בן-פועל בישראל, שומה על המעוניין בדבר להריק אותו פסק-דין מכלי-אל-כלי, משיטת המשפט הזרה אל משפט ישראל, ועל דרך זה לעשותו אבר במשפט ישראל. ההרקה מכלי-אל-כלי עושים אותה בתי המשפט, ולעניין זה משמש אותנו חוק אכיפת פסקי-חוץ...".